שביתת הסטודנטים - אנחנו הורסים לעצמנו. ובגדול.

מה יהיה? באמת שאני לא יודעת. אני מתחילה לחשוב כבר על מעבר ללימודים בחו”ל. ברצינות.

שמעתי שאצלנו (אוניברסיטת בן גוריון) התפטרה יו”ר אגודת הסטודנטים מהסיבה הפשוטה שהיא חושבת שהמשך השבתת הלימודים אינה יעילה יותר! אם היא חושבת כך, האם זה לא אומר שה”צמרת” שלנו רקובה? זה עוד יותר מחזק אצלי את ההרגשה שאנחנו אמנם נלחמים מלחמה צודקת, אך היא אינה חכמה. הרי תמיד אמרו לנו, מאז שהיינו קטנים, “טוב להיות חכם מאשר צודק”. נראה לי שכאן המשפט הזה בא לידי ביטוי בצורה ברורה למדי.

אנחנו נלחמים במאבק שהוא צודק אך אינו חכם. אנחנו הורסים לעצמנו. אנחנו בסוף נסבול מתוצאות השביתה. הגיע הזמן לשבור את השביתה הזו!

מה דעתכם?

שביתת הסטודנטים - האם יכפו עלינו לא לחזור ללימודים?

לא האמנתי הבוקר כשקראתי את הכותרות… נציגי הסטודנטים הודיעו שמחר הם מתכננים לנעול בשלשלאות ברזל את כל שערי הקמפוסים בארץ!!!

רגע, אז מה אם אני, סטודנטית בקמפוס בן גוריון, לא מאמינה בהצלחתו של צעד כמו המשך השביתה? בוודאי שאני מאמינה בצדקת המאבק, אבל אני לא מוכנה להקריב את הסמסטר הזה (אם מבחינה כספית ואם מבחינת זמן) על מזבח המשך השביתה, דבר שלא מבטיח לי שום תוצאות מבטיחות באופק.

תכננתי מחר להגיע ללימודים, ורבים אחרים שדיברתי איתם תכננו. אני שואלת אותכם, עמיתי לספסל הלימודים, האם זה צודק שמחר תחסם בפנינו האפשרות ללמוד?

שביתת הסטודנטים - האם היא תשיג משהו?

עכשיו אני יכולה להגיד את זה בבירור: לא.

מתנצלת מראש על הפסימיות וחוסר האמונה במדינה הזו ובכל דבר שעומד בראשה. הכל פה הולך הפוך, או לפחות לא בצורה ישרה. למה אנחנו צריכים “לדפוק” את עצמנו, להרוס לעצמנו את החופשה והתוכניות שתכננו לעצמנו כדי להזיז פה משהו? או אולי השאלה הגדולה כאן בעצם היא למה זה לא מזיז לאף אחד?

הגעתי למצב שאני אומרת, בואו נסכים למה שאולמרט הציע, בואו נמשיך להאבק אבל בדרכים אחרות שלא הורסות לנו את רצף הלמידה ואת התוכניות לקיץ, בסך הכל אנחנו הורסים את מה שאנחנו נלחמים עבורו - הלימודים שלנו.

אז מה אולמרט הציע לנו?

1. התחייבות לא להעלות את שכר הלימוד בשנה הקרובה.
2. יישום המלצות וועדת שוחט רק בעוד 3 שנים (מה שמשאיר לנו המווווון זמן להאבק בכל מה שעולה בוועדה ולנסות להתערב כמה שיותר).
3. צוות מיוחד שיוקם לבחינת המצב של מערכת ההשכלה הגבוהה וליישום מקצה שיפורים (טוב זה באמת נשמע כמו כסת”ח רציני, אבל מה ציפינו? שאולמרט ישלוף מהארנק מיליארד שקל???)
4. אולמרט מבטיח להעמיד משאבים לטובת ההשכלה הגבוהה בארץ, לא ברור כמה ומתי.
5. הסטודנטים יהוו חלק מהגורמים איתם יערכו ההתייעצויות לאחר קבלת מסקנות הוועדה.
6. אולמרט מבטיח שלא תהיה פגיעה אקדמית בסטודנטים בעקבות השביתה - כלומר החומר יושלם (על חשבון הטיול לחו”ל שתכננו, העבודה בשביל הכסף שאנחנו כל כך צריכים ואולי קורסי הקיץ שאנחנו ממש חייבים להשלים לפני הסמסטר הבא..).

אז נכון, אני לגמרי מסכימה שזה לחלוטין לא מה שמספק אותנו כסטודנטים, ושהקפאת המצב הנוכחי האי בהחלט לא דבר כל כך אידיאלי להסכים לו. אבל היי, מי שאמר שהמשך השביתה באמת ישיג את המטרות? אולי מה שיקרה (וסביר להניח שזה מה שיקרה) זה שפשוט נעצים את הפגיעה בנו ולא נקבל שום דבר מהממשלה?

קחו לדוגמה את הטכניון, למרות שזה עוד לא ברור במאת האחוזים, הם הודיעו שהם מפסיקים את השביתה אצלם , תוך המשכת המאבק בערוצים אחרים. ראוי לציין שאצלם הפגיעה היא יותר קשה משום שהיא באה בהמשך לנזקים שעשתה המלחמה.

אני חושבת שיש לאמץ את המודל של הטכניון. שמעו אותנו, בואו נקבל את ההסכם של אולמרט, בואו נמשיך את המאבק אבל בדרכים אחרות - נמשך את ההפגנות והעצומות בשעות הערב. בואו נשאיר את הבקרים ללימודים.

פסטיבל סרטים רוחני בת”א - המלצה חמה

ביומיים האחרונים ביקרתי בפסטיבל הסרטים הרוחניים ברחבת הסינמטק בת”א. האמת שכשחברתי הטובה והתל אביבית התקשרה לעדכן אותי על הפסטיבל , צחקתי בהתחלה בזלזול. “פסטיבל סרטים רוחניים? נשמע לי רוחני מדי בשבילי..”. אבל מהר מאוד גיליתי שבזכות השביתה לוח הזמנים שלי לא צפוף במיוחד והחלטתי ללכת על זה. גיגלתי באינטרנט את שם הפסטיבל וגיליתי רצף של הקרנות של סרטים זרים העוסקים בחיפוש עסקי וברוחניות, ובנוסף מופעי רחוב, דוכנים, תערוכות ועוד. מה שכמובן משך אותי היה הסרטים הזרים. אני מתה על זה. כל עוד זה סרט זר מבחינתי זה משחק מכור :-)

אז ראינו שני סרטים. ראינו את “בודהא אחד” (Un Buda), שזה סרט ארגנטינאי על בחור שניצב בפני בעיות שונות בחייו ומחליט להפוך לנזיר בודהיסטי. הסרט מרתק ושונה, הדמויות מעניינות , בקיצור חוויה בזווית אחרת. סרט נוסף שראינו שאני לא בטוחה אם הוא במסגרת הפסטיבל או סתם מוקרן בסינמטק הוא הסרט הגרמני “הטעם של עדן”. סרט שונה, מצחיק, הזוי, אירוטי, מוזר ומעניין. בקיצור, לכל מי שקצה נפשו בזיבולים תוצרת הוליווד למיניהם, הסרטים האלה הם בהחלט לא בגדר חרטה רוחנית, לפחות מבחינתי. באתי, ראיתי, אהבתי.

שמרית

הגרסה הבלוגית שלי באנגלית :-)

לאחרונה התחלתי לכתוב בלוג באנגלית המיועד לסטודנטים יהודים בארה”ב, ומסביר בקצרה מהו המצב של סטודנטים כאן בארץ, איך זה לחיות כאן כסטודנט וכו’. שלחתי קישור לכל מיני חברים שלי בארה”ב שהם סטודנטים בתקווה לפתח מעין דו-שיח בין סטודנטים יהודים כאן ושם.

אשמח לשמוע תגובות/רעיונות והצעות. כמו כן אתם מוזמנים להעביר את הקישור הלאה:

www.israelstudents.blogspot.com

שביתת הסטודנטים - עד מתי???

היום פתחתי את אתר YNET וחשכו עיני. ראשי האוניברסיטאות מאיימים שבמידה והשביתה תמשיך אל תוך השבוע הבא, הסמסטר הנוכחי יבוטל. האיום הנוסף הוא שהפעם,בניגוד לשביתה הגדולה ב- 1998, לא יהיו הקלות.

כידוע בשנת 1998 הייתה שביתה שארכה 40 יום, שביתה לא פחות גדולה ומתוקשרה מהשביתה הנוכחית, ובסופה החליטו ראשי האוניברסיטואת לקצץ בחומר הלימודי, להעביר את כל הסטודנטים בציון “עובר” בכל הקורסים, לקצץ בהרצאות ובקיצור להקל כמה שיותר. מסתבר שהפעם המאבק לא נראה להם מוצדק במיוחד והם מחליטים לאיים בתגובה מסרו שונשיין וברדה שמדובר בהצהרות פופליסטיות בלבד מצדם של ראשי האוניברסיטאות.

אותי זה לא מרגיע, ואותכם?

מצד אחד אף אחד מאיתנו לא רוצה לשלם בשנה הבאה 15,000 או 20,000 ש”ח לשנת לימודים, זה נכון. מצד שני חשבתם מה נעשה אם הם כן יעמדו בהבטחתם והסמסטר יבוטל? מה באשר לשכה”ל ששולם כבר? מה באשר לזמן המבוזבזו הזה? כל מה שאני יודעת שכרגע אני מאוד מאוד רוצה שהשביתה תגמר, כי המאבק המתמשך הזה בין כה וכה לא מצליח לסחוט שום תגובה ראויה לשמה מפיהם של מנהיגנו הדגולים. כנראה שזו המציאות שאנחנו חיים בה, ואיתכם הסליחה על הפסימיות.

המצפה של שגב

זהו אחד המקומו היפים בארץ. בעצם אחד המקומות המרגיעים והשלווים שהייתי בהם. ואולי קצת משניהם. מדובר במצפה שגב, ביישוב “כרכום” (צמוד לורד הגליל ולראש פינה) שממוקם בנקודה גבוהה מאוד בצפון הכנרת ומשקיף עליה ועל שפך הירדן. אם תשבו על אחת האבנים הגדולות יכול מאוד להיות שיתחיל להתנגן באוזניכם איזה שיר ישן של “כוורת”. ואולי זאת רק אני.

מלבד היופי העילאי של הנקודה שהזכרתי, והיותה מקום מעולה לעצירה למנוחה בדרך לגולן/צפונה יותר, מדובר ביותר מזה. המקום הוקם לזכר בן דודי שגב, שנפטר לפני מספר שנים ממחלת הסרטן, בגיל 13 בלבד.

אני חושבת שאין דרך יפה ומתאימה להנציח אדם, בייחוד אדם כמו שגב שהאהבה לטבע והאופטימיות שלו ניכרים במקום.

segev1.jpg

הצד הנוסף - שביתת הסטודנטים

השביתה עדיין ממשיכה, ואני לא יכולה שלא לתהות מה קורה פה. איך זה יכול להיות שהעולם ממשיך בשלו ואף אחד לא יושב לשולחן הדיונים כדי לפתור את הבעיה הזו. אנחנו עדיין משלמים שכ”ל על הסמסטר הזה, אבל אנחנו לא באמת לומדים. נשמעים גם קולות שטוענים שאת החסר נשלים בקיץ…. זה נשמע לא כך מתאים לתוכניות האישיות שלי לפחות.

אני מצרפת מספר דברים שהגיעו אלי היום במייל (תודה ללילך שטורחת לעדכן). אני לא יודעת אם הכל נכון, לא יודעת מה המקור ובייחוד לא בטוחה שאני מסכימה אבל הרגשתי צורך בכל זאת להעביר הלאה את המסר, כי גם הצד השני צריך להשמע.

אז הנה זה, שווה לקרוא:

הידעת?

ביום שלישי, ה-17.4.2007, פתחו המרצים בשביתה במחאה על הכוונה לשנות את תנאי העסקתם, ללא קשר לשביתת הסטודנטים. תוך שעות בודדות, נפגשו נציגי הסגל האקדמי עם שרת החינוך והגיעו להסכמה במסגרתה המרצים יפסיקו את שביתתם.

מאז החלו לשבות, מסרבים נציגי הסטודנטים להיפגש עם שרת החינוך. להזכירך, ערב פתיחת סמסטר ב’ כבר הגיעו נציגי הסטודנטים להסכמה עמה, ממנה נסוגו מס’ ימים מאוחר יותר. השרה, מצידה, ממשיכה לקרוא לנציגי הסטודנטים להיפגש.

הנציגים שלנו עסוקים בפוליטיקה. הם לא מחפשים פיתרון. הם מחפשים מאבק.

הידעת?

בתחילת דרכו של מאבק הסטודנטים, דרשו נציגי הסטודנטים (ובצדק!) ייצוג הולם בועדת שוחט. במסגרת הסכם הפשרה שנחתם בין נציגי הסטודנטים לשרת החינוך ב-24.2.2007, הוחלט שנושא שכר הלימוד יידון במסגרת תת ועדה בראשות ד”ר ליאורה מרידור.

ארבעה מתוך תשעת המקומות בתת הועדה לשכר לימוד הוקצו לנציגי הסטודנטים. מאז מתקיימות ישיבות הועדה במועדן ונציגי הסטודנטים, מסיבה משונה, מסרבים לקחת בהן חלק. מן הראוי היה שישתתפו בדיונים גם במקביל לשביתה.

הנציגים שלנו אינם מייצגים את עמדתנו בדיוני הועדה. הם לא מחפשים פיתרון. הם מחפשים מאבק.

הידעת?

נציגי הסטודנטים דורשים לפרק את ועדת שוחט ולמנות ועדה חדשה. ועדת שוחט הינה ועדה מקצועית (בראשה עומד שר האוצר לשעבר, אברהם בייגה שוחט) שתפקידה להמליץ על פיתרון למשבר הכלכלי הגדול בו נמצאת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל.

הועדה טרם הגישה את מסקנותיה. המלצות תת הועדה לשכר לימוד עתידות להתפרסם בתחילת חודש מאי. המלצות סופיות של ועדת שוחט עתידות להתפרסם בסוף חודש יוני.

הנציגים שלנו, כמו כולנו, טרם שמעו את המלצות ועדת שוחט ואינם מתייחסים באופן קונקרטי לרפורמה כוללת כזו או אחרת. הם לא מחפשים פיתרון. הם מחפשים מאבק.

הידעת?

נציגי הסטודנטים דורשים להוריד את שכר הלימוד ולהחזיר תקציבים שקוצצו. קרי: שינוי סדר העדיפויות הלאומי.

גם אנחנו רוצים לשלם פחות. מי לא? גם אנחנו רוצים תוספת לתקציב מערכת ההשכלה הגבוהה. אנחנו גם רוצים תוספת לתקציב המלחמה בתאונות הדרכים. והגדלת סל התרופות. וסיוע לניצולי שואה החיים מתחת לקו העוני. ו…שנמשיך?

השמיכה התקציבית קצרה. לשם כך הוקמה ועדת שוחט בניסיון למצוא פיתרון שיזרים כסף למערכת. פיתרון במסגרתו יסבסדו אלו שירוויחו יותר את אלו שידם אינה משגת. חלקנו אולי נאלץ לשלם יותר. אבל אם אין ברירה, אין ברירה. ואין ברירה.

הנציגים שלנו מתכוונים “להבעיר את המדינה” כדי שזו תסבסד את כולנו. המדינה, למי ששכח = משלם המסים. במקום לעזור באמת לאלו שאין להם, הללו ימשיכו לסבסד את אלו שיש להם או שיהיה להם. הם לא מחפשים פיתרון. הם מחפשים מאבק.

הידעת?

כבר כמעט שבועיים לא לומדים. שבועיים מתוך 13 שבועות המרכיבים את הסמסטר. הנפגעים המרכזיים הם אנחנו. הסטודנטים.

האוניברסיטאות נערכות להשלמת הסמסטר אל תוך הקיץ. בינתיים, אנחנו משלמים על הסמסטר ולא מקבלים שום תמורה.

הנציגים שלנו נאבקים ובינתיים מבזבזים את כספינו ואף מציעים לגבות מאיתנו מחיר נוסף בכדי שלא נפסיד חומר לימוד חשוב. הם לא מחפשים פיתרון. הם מחפשים מאבק.

מתי תגמר השביתה??

ובינתיים השביתה ממשיכה… מלבד העובדה שכרגע מפורסמות לנו כל מיני עבודות להגשה דרך הרשת (כאלה שעוד לא הספקנו אפילו ללמוד את החומר התיאורטי כדי לבצע אותן) השביתה הזו די מרגיעה עבורי. וכמו לכל דבר, גם כאן יש צד שלילי: המוח שלנו מתנוון! באמת! מישהו זוכר בכלל באיזה מצד הוא נמצא בחומר? אני לא יודעת כמה זמן יקח לחזור לראש של לימודים. אבל זה יהיה קשה. 

רציתי לצרף קישור של כתבה מעניינת שנתקלתי בה לאחרונה. אני מאוד ממליצה, הכתבה אמנם קצת ישנה אבל נותנת פרספקטיבה מאוד טובה על הוויכוח האינסופי של יתרונות/חסרונות של העלאת/הורדת שכר הלימוד:

http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?log=tag&ElementId=skira20070124_817182

אשמח לשמוע מה דעתכם בנושא…

שמרית

שביתת הסטודנטים - בעד ונגד

יש הרבה קולות שקוראים להמשיךבשביתת הסטודנטים, להאבק עד הסוף, עד שיקשיבו לנו ויתנו לנו את היחס המתאים. מצד שני, קולות רבים קוראים לסיים את השביתה, להפסיק את הפער ההולך וגדל שאנחנו צוברים בלימודים ושכל הרעש הזה יסודו באינטרסים פוליטיים מוסווים של נציגי הנהגת הסטודנטים. בתור סטודנטית קשה לי מאוד לבחור בצד ה”צודק” יותר.

רבים טוענים שהשביתה אינה מוצדקת משום שלמדינה אין מספיק תקציב כדי שהאוניברסיטאות יתפקדו בצורה מיטבית ולכן הפער הזה אמור להיות ממומן ע”י הסטודנטים עצמם כמו במדינות רבות אחרות. קראתי באחד הפורומים השוואה נחמדה של המוסד האוניברסיטאי לחנות ירקות. מה קורה כשמחירי העגבניות בשוק עולים? מעלים מחירים. וזו השוואה מוזרה אך נכונה בצורה צינית למדי.

אבל, וכאן בא הקול הנגדי, מדוע הסטודנטים, שמהווים את אחד המגזרים הפחות אמידים כלכלית ואלה המחזיקים ברוב בפוטנציאל הגלום במדינה שלנו בעשורים הקרובים, הם אלה שצריכים להחזיק כל כתפיהם השבירות את עומס הקושי הכלכלי של מדינתנו הנחשלת? האם סטונדט ממוצע (ואני לוקחת אותי ועוד רבים ממכרי בתור דוגמה לכך..) שמרוויח במקרה הטוב (נניח והוא לא סטודנט לרפואה או להנדסה גרעינית) כ-1000 ש”ח לחודש מסוגל לעמוד בשכר דירה, בתשלומי חשבונות, מזון, תרופות, ספרי לימוד וכו’ ובנוסף בתשלום של 20,000 שכ”ל לשנה? אם כן אז אני צנצנת. וראוי להבהיר, אני לא מתכוונת לכל אותם סטודנטים ברי מזל שאמאבא מממנים להםאת התואר+האוטו+הדירה. זה כבר משהו אחר.

בינתיים אני באמת לא יודעת מה נכון יותר. מה שאני כן יודעת זה שכרגע החומר שנצטרך להשלים אחר כך הולך ומצטבר וזה די מלחיץ. בנוסף אי הודאות הזו מרגיזה.  ולא האמנתי שאני אגיד את זה (או אכתוב את זה) אבל הלוואי והשביתה תגמר בקרוב!